שאלות ותשובות

רבים מבני הגיל השלישי סובלים בחיי היומיום שלהם מבדידות.
רבים מהם איבדו לאורך השנים חברים קרובים, בני זוג ומשפחה, ומתגוררים לבדם.
עבור רבים מהם, חברה היא מענה לחיים מחודשים, ליהנות מקשרים חברתיים, שיתוף חוויות עם אחרים ותמיכה נפשית, חברה מהנה סביב בני הגיל השלישי חיונית מאוד לבריאות הפיזית והנפשית. בדידות בגיל השלישי היא אחת מהתלונות העיקריות של קשישים רבים, והיא יכולה להוביל לבעיות לב, לאי-סדירות בלחץ הדם, להפרעות שינה ואף לדיכאון.

ראשית ולפני הכל לימדו על המצב הרפואי של ההורה ומה נדרש כדי לטפל בו בצורה הטובה ביותר. קבלו את המידע רק ממקורות אמינים ומקצועיים. (רופא המשפחה, גריאטר, עו"ס קופת חולים וכדומה)

קבלו את ההורה המזדקן וחבקו אותו באהבה. זו הזדמנות לקרבה מחודשת. הניחו לאירועים שחוויתם , לאכזבות וקונפליקטים לא פתורים מהעבר. תהיו שם בזמן אמת בשביל ההורה המזדקן שזקוק לכם

דמנציה (קיהיון) מאופיינת בירידה משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים (יכולות החשיבה) של אדם. מחלת הדמנציה פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, ביכולת החשיבה, בהתמצאות בזמן ובמרחב וביכולת לזהות אנשים וחפצים ועקב כך חלה ירידה הדרגתית גם ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. כחלק ממהלך המחלה סובל החולה מתופעות של בלבול, רוגז, חשדנות ואף התקפי אלימות. עם הזמן, בנוסף לפגיעה הקוגניטיבית, מתרחשת גם פגיעה ביכולות הפיזיות (אתר משרד הבריאות).


דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה.

לאור האופי ההדרגתי של ההידרדרות בדמנציה, נהוג לחלק את המחלה למספר שלבים:

• דמנציה קלה: מאופיינת בתפקוד עצמאי למדי. שלב זה נמשך בין שנתיים לארבע שנים, כאשר הסימפטומים נראים כהזדקנות סטנדרטית: פגיעה קלה בזיכרון (קושי בשליפת מילים, הנחת חפצים שלא במקום וכדומה), פגיעה בביצוע מטלות מורכבות ושינויים במצב הרוח (בלבול, נטייה לדיכאון ולתוקפנות ועוד). 
• דמנציה בינונית: שלב הביניים הוא הארוך ביותר, נמשך בין שנתיים לעשר שנים ומאופיין בהחמרה באובדן הזיכרון לטווח קצר, קושי במעקב אחר שיחות ובקבלת החלטות, הפרעות בשינה, חשדנות, מחשבות שווא ולעיתים גם הזיות ושוטטות.
• דמנציה חריפה: שלב זה מאופיין בבעיות משמעותיות בתקשורת. אובדן זיכרון משמעותי עד כדי קושי בזיהוי בני משפחה, אדישות חוסר יכולת מוחלט לתפקד עצמאית. שלב זה נמשך בין שנה לשלוש שנים.

(מידע מאתר משרד הבריאות)

בבחירה בין עובדת זרה לבית אבות, אין פתרון נכון או לא נכון. כל משפחה צריכה למצוא את הפתרון הנכון ביותר עבורה. ההחלטה על תכנית טיפול המתאימה לבן משפחה הסיעודי היא לא קלה ולכן מומלץ להתייעץ עם אנשים מקצועיים בתחום כמו עובדת סוציאלית, אחות או רופא גריאטרי המכיר את המטופל.

אבחון קוגניטיבי כולל הערכה פסיכוגיריאטרית הבודקת את ההבנה, הזיכרון והתפקוד היומיומי. האבחון מאפשר להציג תמונה ברורה האם החולה סובל/ת מדמנציה או מכל הפרעה אחרת.

ביטוח אזרח ותיק, נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.
לקצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) זכאי תושב/ת ישראל שנולד בישראל או שעלה לישראל לראשונה לפני גיל 62 לגבר, או לפני גיל הפרישה לאישה, והוא עונה על תנאי הזכאות.

קבלת הקצבה תלויה בגיל ובכך שהמבקש היה מבוטח בביטוח הלאומי תקופה נדרשת על פי חוק. אדם שהמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה או שהכנסותיו מלבד פנסיה גבוהות מסף מסוים תדחה קצבתו עד לגיל המזכה בקבלת קצבה ללא קשר להכנסותיו. מקבלי קצבת זיקנה בלבד או בעלי הכנסות נמוכות זכאים בתנאים מסוימים לתוספת השלמת הכנסה.

מומלץ להתעדכן באתר ביטוח לאומי
https://www.btl.gov.il/BENEFITS/OLD_AGE/Pages/default.aspx

מרכזים אלו נקראים מרכזי יום המיועדים לקשישים הסובלים מירידה תפקודית ונועדו לאפשר לקשישים ליהנות משירותים תומכים, תוך שהם נשארים בביתם ובסביבתם הטבעית.
במרכזי היום מתקיימת פעילות חברתית וגם מושם בהם דגש על טיפול וההשגחה כמו בהתאם לצרכיו של הקשיש. כמו כן יש מועדונים לקשישים בקהילה שם נותנים דגש על פעילות חברתית ותעסוקתית, והם מיועדים לרוב לקשישים עצמאיים. מומלץ לפנות לעובדת הסוציאלית שבלשכת הרווחה באזור מגורי אביך, כדי שתכיר את אביך ותסייע לו וגם לך למצוא מסגרת מתאימה לצרכיה.

בדידות בגיל הזיקנה היא תופעה אנושית החוצה את כל הגילים. ההצדקה למתן תשומת לב מיוחדת לתופעה זו בגיל הזיקנה נעוצה בכך שהשילוב של בדידות עם תהליכים אופייניים לזיקנה – הכרוכים באובדנים בתחומי חיים שונים – יוצר או מאיץ מצבי סיכון פיזיים, בריאותיים ונפשיים הפוגעים משמעותית באיכות החיים של הזקן ובתוחלת החיים שלו. שילוב זה גם מקטין את יכולתו לגייס כוחות ומשאבים אחרים כדי להתמודד עם מצבים אלה. ההזדקנות כרוכה באירועים, אובדנים ודלדול מערך הקשרים החברתיים, הנתפסים חלקם כבלתי הפיכים וחלקם כבלתי ניתנים לשיקום מלא. המשאבים הפיזיים, הנפשיים ולעתים גם הכלכליים, העומדים לרשות האדם הזקן, מצומצמים יותר ומקשים עליו להתמודד באופן יעיל עם אירועים אלו ועם תחושת הבדידות המלווה אותם.

מועדון לקשישים הינו מסגרת בקהילה אשר מיועדת יותר למפגש חברתי ותעסוקה של קשישים ובדרך כלל יהיו שם קשישים עצמאיים.
מרכזי יום הן גם מסגרות יומיות, המיועדות, כמו המועדונים לקשישים, אשר מתגוררים בקהילה. אולם בניגוד למועדונים, מרכזי היום מיועדים לקשישים שירדו בתפקודם, ומתקשים בניהול משק הבית וזקוקים לעזרה בטיפול אישי. גם במרכזי יום מתקיימת פעילות חברתית, אבל הדגש בהם הוא על הטיפול בקשישים ובהשגחה לכן במרכז יום ניתנות ארוחות, רחצה, סיוע באכילה ועוד, בהתאם לצרכי הקשישים.

חוק ביטוח סיעודי נחקק כדי לאפשר טיפול הולם באוכלוסיית הקשישים הזקוקה להשגחה יומיומית.
קבלת גמלת הסיעוד מאפשרת לקשישים אלו להישאר בביתם ובקהילה.

לעיתים נקבעת זכאות זמנית לחוק סיעוד במידה והביטוח הלאומי התרשם שלאחר פרק זמן שהוגדר יחזור המטופל לתפקוד רגיל.
קשיש מתחת לגיל 80 אמור לבקש בדיקה נוספת לקראת תום התקופה.
לקשיש מעל לגיל 80 תבוצע הערכת תלות חדשה בתום התקופה.

בני משפחתו של הקשיש הסיעודי אינם יכולים לעבוד עבורו במסגרת חוק הסיעוד. במסגרת חוק הסיעוד אתם יכולים לבקש לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות אל חשבון הבנק. 
באמצעות הכסף שהופקד לחשבון תוכלו לשכור בעצמכם מטפל סיעודי. 
על המטפל להיות מעל גיל 18 והם אינם יכולים להיות קרובי משפחה. 
המטפל הסיעודי חייב להיות מועסק בשכר, בחוזה כתוב, וכל זאת בהתאם לכל האישורים האחרים הנלווים. 
אישור העסקת עובד זר למעסיק ואישור שהייה חוקי לעובד עצמו.

כיוון שמטרת חוק הסיעוד לסייע לקשישים בביתם הוחלט שהעזרה תינתן בבית המטופל או בדיור מוגן אשר מוכר ככזה ע"י המוסד לביטוח לאומי.
חוק הסיעוד אינו ניתן במוסדות סיעודיים ובשיקום.

המערכת הוסטיבולארית שאחראית על שמירה על שיווי משקל ומניעת היווצרות סחרחורת ממוקמת באוזן הפנימית ובה קיימים מבנים שמכילים שערות צפופות וקצרות שעל קצבותן נמצאת שכבה דקה של שעווה סמיכה ודביקה ועליה מודבקים אלפי גבישי קריסטלים. כתוצאה מהזדקנות המערכת הזו נחלשת יכולת הדבקות השעווה ועקב כך עלולים הקריסטלים להתנתק ממקומם ולנוע בחלל נוזל התעלות החצי עגולות שבונות את המערכת.

אבחון תפקודה של המערכת הווסטיבולארית שאחראית בין הייתר גם על שמירה על שיווי המשקל ושמיקומה באוזן מאפשרת לאנשי מקצוע לאתר ירידה ופגיעה ביכולות תפקוד המערכת הוסטיבולארית. תהליך הבדיקה פשוט לא כואב וללא אמצעים חודרניים יכול להתבצע גם על ידי פיזיותרפיסט מוסמך מטעם משרד הבריאות מומחה לשיקום וסטיבולארי. בביצוע הבדיקות יבקש הפיזיותרפיסט מהמטופל לבצע תנועות מסויימות בכמה תנוחות יציבה, במקצבים, במהירויות שונות וזאת תוך שימוש בגפיים בבסיסי עמידה שונים יציבים צרים ורחבים ובמנח גוף משתנה.

*מידע זה הוא לידע כללי בסיסי ואין בו כל אחריות להצביע על מצבים רפואיים

נורה אדומה לבדוק דימנציה !
פעמים רבות קשישים בדימנציה נאחזים במה שהכי מוכר להם, כי אם יחליפו בגדים, כולל ובעיקר תחתונים, לתחושתם לא ימצאו חדשים, ולא ימצאו את הישנים שכובסו ואוחסנו במקום שאינם זוכרים.
מומלץ לא להיכנס איתם לוויכוח כי זה גורם ללחץ ותסכול לשני הצדדים גם ככה הם בחרדה, לנסות לחשוב מה יכול לגרום להורדת ההתנגדות - אולי להתפשט בחדר האמבטיה ולא בחדר השינה, אולי הטמפרטורה בחדר/בחדר האמבטיה, אולי עירום מול מטפל זר?

חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך מתחום הגריאטריה!


*אין במידע זה להחליף מידע רפואי מוסמך

מעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי חייב לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד הזר, כמו כן החל מחודש אוגוסט 2022 הוא חייב גם לדווח על פרטי העובד ללא קשר לגובה השכר המשולם לו.

שיעור דמי הביטוח -  2% מהשכר המשולם לעובד.
לדוגמה: מי שמשלם לעובד הזר באופן פרטי שכר בסך 3,000 ש"ח בחודש - חייב בדיווח ובתשלום דמי ביטוח בשיעור 2% מהשכר המשולם לעובד: 2%X3,000 = 60 , כלומר צריך לדווח ולשלם 60 ש"ח בחודש.

*מידע מאתר ביטוח לאומי
https://www.btl.gov.il/Insurance/Maasik/Pages/mekabelSiud.aspx?fbclid=IwAR3RcsOfW6RXJ_3-Xcv16icFRWOy19k61dHv-RAW4u5iq4TsV0uQ5TH1gik

✓ קושי בהגעה למקומות חדשים
✓ "נפילה בפח" לרמאות, מתן אמון באנשים חשודים
✓ קושי במציאת חפצים
✓ קשיים בניהול כספים
✓ דיבור ו/או חשיבה מוזרה או לא שגרתית
✓ שינויים רגשיים משמעותיים
✓ קושי (חדש) בהערכת זמן

חזרה לשגרה אחרי התאלמנות היא כלל לא פשוטה. תקופת האבל שונה מאדם לאדם , אך כשמגיעה היכולת לחזור לשגרה ולנסות להתגבר בעיקר על הבדידות הנפשית הייתי ממליצה על :
השתתפות בקבוצות תמיכה לאלמנות ואלמנים לחיזוק התחושות המשותפות לכלל הקבוצה. יציאה לפעילויות העשרה ופנאי שהיא לא עשתה באופן קבוע עם בעלה.
להצטרף לקבוצות טיולים בארץ ובעולם, שהייה בטבע פתוח נותנת אנרגיות טובות לחיים.
לנסות עיסוקים בדברים חדשים ומאתגרים שהיא מעולם לא התנסתה בהם בחוגים, בהכשרות/קורסים, הרצאות , יצירה ויזמות בכל התחומים האהובים עליה.
התנדבות – בנתינה למען האחר יש סיפוק אדיר ותחושה של אני קיים, אני חיוני ואני עושה משהו למען מישהו!
והעיקר תהיי שם בשבילה לאוזן קשבת וחיבוק של אהבה

מטרת הטיפול הפליאטיבי היא להקל על סבלם של מטופלים ובני משפחותיהם, ולשפר את איכות חייהם.
טיפול פליאטיבי לא מתייחס רק למחלה סופנית, זה יכול להיות כל טיפול רפואי, סיעודי וסוציאלי בבית המטופל שדרכו ניתן יהיה להקל את חומרת התסמינים של מחלה קשה או טיפולים מורכבים – בין אם קיימת תקווה לטיפול מרפא ובין אם לאו.
אנשים שבוחרים בגישה הפליאטיבית למטופל ולבני המשפחה שסובבים אותו בוחרים בה במטרה להשיג גם ברגעים קשים איכות חיים, חיים עם מחלה מגבילה, הגדלת תמיכה קהילתית ,תכנון טיפול מתקדם, תמיכה פסיכוסוציאלית ורוחנית.
טיפול פליאטיבי ניתן על ידי צוות מקצועי מגוון כולל רופאים, רוקחים, אחיות, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, רפואה משלימה, מתנדבים והחשובים מכולם – בני המשפחה.
המטופלים חווים לעיתים קרובות לצד הסימפטומים הגופניים, גם תופעות פסיכולוגיות, חברתיות ורוחניות. לעיתים קרובות המטופל מודאג מן הכאב הכרוך במחלה, דאגות לעתידו, חרדה מאיבוד העצמאות, דאגות לגורל המשפחה בעתיד, תחושת היותו נטל על משפחתו והחברה ועוד. הצוות הפליאטיבי הרב־תחומי יכול לסייע בהתמודדות המטופל ומשפחתו גם בהיבטים אלה.

*מידע כללי בלבד

מרכז יום לאזרחים ותיקים הינו שירות של מסגרת חברתית קהילתית המיועד לבני הגיל השלישי החיים בביתם ומצטרפים למסגרת המספקת להם מגוון שירותים, בין היתר גם שירותים חברתיים וטיפוליים.
באפשרותם של אזרחים ותיקים הזכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי להשתמש בה לטובת שהות במרכזי היום, בהם מופעלות פעילויות מגוונות ועשירות אשר נקבעות מראש עבור כל קשיש בהתאמה לגילו ולמצבו הבריאותי, נהנים מארוחות חמות, מהווי המקום, מפעילות תרבותית ומסביבה חברתית נעימה וגם ממגוון הטיפולים המוצעים להם – הכל תחת קורת גג אחת.